<h1>ארחות חיים הלכ' ברכות סימן ה'</h1>
<h2>דף לז.</h2>
ועל פת אורז ודוחן כתב הרי"ף ז"ל שעל פת אורז מברך תחלה במ"מ ולבסוף בנ"ר ובפת דוחן מברך תחלה שהכל ולבסוף בנ"ר וכן בשאר דברים שאנו רואין שהן מזון כגון המין שקורין פניס מברך תחלה במ"מ ולבסוף בנ"ר. ועוד כתב שהאורז שדרכו לאכלו שלם מברכין עליו במ"מ ואפילו אכלו שלם כמו שהוא אבל דוחן שאין דרך לאכלו אלא ע"י כתישה וטחינה אם אכלו שלם מברך שהכל. פי' הרמב"ם ז"ל אורז ארוז ודוחן מיליו והר"ש פי' אורז פניס דוחן מיליו והבעל התוס' פי' אורז מיליו דוחן פניס. ועל פת שעושין ממיני קטנית כגון פת פולין ועדשים וכיוצא בהם נראה לכאורה שאין מברכין עליו בפ"הא. ויש שואלין למה אין מברכין על פת קטנית ב"פ האדמה כמו שמברכין על הקטנית עצמו כמות שהוא שהרי נשתנה לעלויא ולא ירד מברכתו. ונ"ל שאין לברך עליו ב"פ האדמה שכבר יצא מתורת פרי וברכת הפת אין לברך עליו שאינו מה' המינים לפיכך מברך עליו ברכה הכוללת שהכל כדאמרינן על הכל אם אמר שהכל יצא או נוכל לומ' כי באמת נשתנה לגריעות' אחר שדרך הנאתן כשהן פרי ועתה יצאו מתורת פרי ובאו שלא כדרך הנאתן ונשתנו לגריעותא הלכך בדין הוא שירדו מברכתן ולפיכך מברכין עליהן שהכל. זה הכלל כל שהוא עושה מין דגן והוא מה' המינים כגון חטה ושעורה וכוסמת ושבול' שועל ושיפון בזמן שאוכלין אותם ע"י טחינה ואפילו שיעשה מהן פת מברך המוציא וג' ברכות ואם עשה מהם קמח מבושל או חטי' מבושלים או חוטי בצק או שאר מיני קדרה אם יאכלו בלא פת מברכין תחלה במ"מ ולבסוף על המחיה.
